ספר תורה מוכנס לתוך תיבה עגולה מעוטרת (המכונה “תיק”, “בית” או “ארגז”), אשר נפתחת כמו דלת ומגילת הקלף מועברת מחלק אחד לחלק השני לצורך קריאתה. התיבה, מורכבת בעיקר מעץ, אך מעוטרת בשלל עיטורים, החל מבדים וכלה במתכות יקרות (כסף או זהב). סגנון זה מצוי ברוב קהילות המזרח כלומר בכל הקהילות המצויות במזרח התיכון ומזרחה משם ובפרט במצרים, בארץ ישראל (למעט אצל האשכנזים), בסוריה, בעיראק, בתימן, באיראן, בבוכרה, באפגניסטן ובהודו.