חגי ישראל

ראש השנה 

ראש השנה, הוא חג יהודי שחל בא' וב' בתשרי, הימים הראשונים בשנה העברית. ראש השנה נחשב במסורת היהודית ליום המלכת האל על האנושות, וכן נחשב ליום הדין בו נידון האדם מה יארע לו בשנה הבאה. המצווה העיקרית של החג היא שמיעת תקיעה בשופר. 

יום כיפור 

יום הכיפורים (מכונה בלשון הדיבור יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא חג מקראי ואחד ממועדי ישראל הנחשב ביהדות ליום הקדוש ביותר בלוח השנה העברי. יום הכיפורים חל בעשרה בתשרי ובמוקדו עומדות התשובה והסליחה, ועל פי ציווי התורה נדרש להתענות ביום זה. כשחז"ל מפרשים במשנה את מהות העינוי הכולל חמישה איסורים‏:אכילה ושתיה, סיכה (סיכת הגוף בשמן), רחיצה, נעילת הסנדל (נעילת נעל עור) ותשמיש המיטה (קיום יחסי אישות). זהו הצום היחיד שאינו נדחה מפני השבת.

 

סוכות 

סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי. יום החג הראשון הוא יום טוב, ואחריו שישה ימי חול המועד. בכ"ב בתשרי, מיד בסיום חג הסוכות, נחוג חג שמיני עצרת שהוא חג בפני עצמו והמצוות המיוחדות של חג הסוכות (הסוכה, נטילת לולב וכו') אינן חלות בו. סוכות הוא החג השלישי מבין שלוש הרגלים המופיעים בתנ"ך, וכאשר בית המקדש היה קיים, היו בני העם עולים לירושלים בחג הסוכות.

בלשון התורה, חג הסוכות מופיע בשמות חג האסיף וחג הַסֻּכֹּת‏, ובספרי הנביאים והכתובים ובלשון חז"ל הוא מכונה לעתים חג סתם.

 

שמחת תורה 

שמחת תורה הוא חג יהודי, המציין את סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש במחזור שנתי. בארץ ישראל מועד החג הוא בשמיני עצרת (כ"ב בתשרי), ומחוצה לה הוא נחוג ביום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת (כ"ג בתשרי).

 

חנוכה 

 חג החנוכה הוא חג יהודי של שמונה ימי הודאה, אותם תיקנו חכמי ישראל בזמן בית המקדש השני לזכר הניצחון במרד החשמונאים, חנוכתו מחדש של בית המקדש ונס פך השמן. החג מצוין באמירת הלל והודאה וכן בהדלקת נרות חנוכה, בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת. חנוכה נחשב כמצווה דרבנן.

 

פורים 

חג החנוכה הוא חג יהודי של שמונה ימי הודאה, אותם תיקנו חכמי ישראל בזמן בית המקדש השני לזכר הניצחון במרד החשמונאים, חנוכתו מחדש של בית המקדש ונס פך השמן. החג מצוין באמירת הלל והודאה וכן בהדלקת נרות חנוכה, בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת. חנוכה נחשב כמצווה דרבנן. 

 

פסח 

פסח (או בשמו המקראי: חג המצות או חג האביב וחג החירות) הוא חג יהודי שמופיע במקרא, הראשון מבין שלושת הרגלים, הנחוג שבעה ימים - מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן. היום הראשון והאחרון מוגדרים כיום טוב בהם לפי ההלכה המלאכה אסורה, והימים שביניהם מכונים חול המועד, בהם רוב המלאכות מותרות. 

פסח מציין את יציאת בני ישראל ממצרים מעבדות ל חירות, שחלה ביום הראשון לחג. ערכים העומדים בבסיס החג הפכו סמל תרבותי ודתי. סיפור יציאת מצרים והיציאה לחופשי מעבדות העומדים בלב חג הפסח, הפכו את ה חירות לערך משמעותי המקבל ביטויים רחבים יותר בחג מעצם הסיפור ההיסטורי. המונח "יציאה מעבדות לחירות" השאוב מחג הפסח הפך לביטוי שגור בשפה העברית בהקשרים שונים.

מצוות החג המרכזיות הן איסור אכילה ובעלות על חמץ במהלך כל החג, וכן מצוות אכילת מצה וסיפור יציאת מצרים ביום הראשון של החג. בזמן ש בית המקדש ב ירושלים היה קיים, התקיימו בחג הפסח גם מצוות ה עלייה לרגל והקרבת קורבן פסח.

הלילה הראשון של החג הוא ליל הסדר שבו מצווה לאכול מצה ומרור (ובזמן בית המקדש היו אוכלים גם את קורבן הפסח), ו מספרים על יציאת מצרים על פי סדר ההגדה של פסח.

 

ל"ג בעומר 

ל"ג בעומר הוא ממועדי השנה היהודיים אשר מקורו במנהג שהתפתח החל מהמאה ה-12. זהו היום השלושים ושלושה לספירת העומר שסופרים מפסח לשבועות, וחל בי"ח באייר. מנהג בולט בל"ג בעומר הוא הדלקת מדורות.

 

שבועות 

 

חג השבועות, המכונה במקרא יום הביכורים, הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים. הוא חל יום לאחר סיום ספירת העומר בת שבעת השבועות, בלוח העברי הקבוע הוא חל תמיד בו' בסיון, הוא כולל יום אחד בארץ ישראל ושני ימים בחוץ לארץ. בזמן שבית המקדש היה קיים, הוקרב בחג השבועות קרבן מיוחד שנקרא קרבן שתי הלחם והחלה בו העונה של הבאת הביכורים. על פי חז"ל מזוהה החג עם זמן מתן תורה, ובהתאם לכך מציינים את קבלת התורה בתפילות החג, קריאה בתורה - פרשת מעמד הר סיני ועשרת הדיברות, וכן על ידי לימוד תורה ושאר מנהגי החג.

 

 

חזרה לעמוד קודם

עבור לתוכן העמוד


ssl certificates